תמיד כתבתי לכיף. להנאה. להוציא רגשות שחבויים בפנים.
יום אחד כתבתי איזה משהו ב-3 בלילה כשאני חצי ישן ושמו את זה
ב"המלצת המערכת".
אני מרגיש מחויבות! הרי המליצו עליי בעבר.
אני חייב להיות טוב.
אבל אז הבנתי כמה יצירות לא נמצאות ב"הפלצת המערכת" הזאת. כמה
רגשות, מחשבות ותכנים שרוב האנשים לא זוכים לקרוא כי לא שמו
אותם בעמוד הראשי.
ואני כולי איזה אחד, חצי-ישן, חצי-טמבל, קוראים אותו מאות
אנשים.
אני, אם הייתי אתם, לא הייתי קורא את עצמי.
הייתי מתעניין דווקא בחרא של האנשים שלא בעמוד הראשי.
אז כנראה את התואר המפוקפק של "המלצת המערכת" אני לא אקבל ב-
so called יצירה הזאת. אבל אם יש אנשים שחושבים כמוני שהדברים
האותנטיים הם אלה שחבויים במקומות הכי לא גלויים, כנראה הם
ימצאו דרך לקרוא את זה.