הדמעות שבכיתי שורפות עוד
ופניי מלוחות ולחות
אתה קורא אותי
כמו ספר פתוח
ספר מלוח
במבט של ניתוח
אין מנוס מהמבט הדואג הזה.
אתם אנשים נחמדים
אבל אתם מדברים יותר מדי
עלי להימלט לחדרי המבודד
שמקבל אותי גם עירומה וגועשת
הצער שלי כל-כך קולני
שיש בו רק מקום בשבילי, ואני -
אני מבקשת שתלך עכשיו.
הקרבות שלחמתי עודם מהדהדים
הקומקום שרתח מעלה עוד אדים
באמת שאתם אנשים נחמדים
אבל אתם מדברים יותר מדי
הצער שלי הוא מאוד חיצוני
יש בו מקום רק בשבילי, ואני
אני מבקשת שתלך עכשיו.
כשאני לכודה במבט הדואג הזה
אני מתפתלת בחוסר אונים
לכל הכיוונים
באמת שאתם אנשים נבונים
אבל זו לא העונה הנכונה לתבונה.
שוב המבט הדואג הזה
מין מבט גורלי
בבקשה תלך -
זה הצער שלי |
