[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







הדס נבנצל
/
צירופי מקרים

האם אתה מאמין בצירופי מקרים?
1
אמבולנס בלי צופר נוסע עוצר בתחנה.
יוסי הנהג ורוני המתנדב יורדים. הולכים לתחנה ונכנסים אליה תוך
כדי דיבור.
רוני: היה לכם הרבה עבודה אתמול בגלל המדורות?
יוסי: האמת כמעט שלא. רק שתי קריאות והשנייה בכלל לא הייתה
בגלל מדורה.
אבל איך היה לך? נהנת?
רוני:כן היה ממש נחמד אתמול במדורה עם החבר'ה,
תוך כדי דיבור רוני פותח דלת בתחנה
חברים: מזל טוב! היום יום הולדת...
רוני: תודה חבר'ה! איזה כיף שזכרתם את היומולדת שלי!
חבר: כן וגם זכרנו להביא בלונים,
מביא לרוני בלון הבלון מתפוצץ.
חבר: לא נורא רוני רון זה סופו של כל בלון,
(צוחקים)
חבר: הנה קח בלון אחר,
רוני מחזיק בלון  קלוזאפ לבלון וגם הוא מתפוצץ- מסך שחור

2
עומר שוכבת המיטה אמא באה להעיר אותה,
אמא: עומר קומי,
עומר: די אמא תעזבי אותי,
אמא: אבל רוני, כבר בוקר, צריך לקום.
עומר: למה? שכחת? היום ל"ג בעומר אין לימודים,
אמא: אני יודעת, אבל חשבתי שבגלל שזה היומולדת שלך תרצי לקום
מוקדם ולעשות משהו.
עומר: כאילו שלמישהו אכפת שזה היומולדת שלי.
אמא: לי אכפת.
עומר: כן, בטח.
עומר מסתובבת לצד השני ומתכסה בשמיכה עד הסוף.

3
רוני יורד מהאמבולנס מתחת לבית שלו.
רוני: תודה יוסי על הטרמפ!
יוסי: אין בעד מה! שיהיה לך יום טוב רוני!
רוני נכנס הביתה
משפחה: מזל טוב! היו יום הולדת...
רוני: תודה!
נותן חיבוק לאמא חיבוק לאבא.
אמא של רוני: בוא, שב, הכנתי ארוחה לכבודך ולכבוד היומולדת שלך
את האוכל שאתה הכי אוהב!
רוני: תודה רבה אמא את יודעת שאני הכי אוהב שאת מבשלת לי מה
שאני אוהב...
אמא: בואו נתיישב.
אחות קטנה: אני ליד רוני!
אח קטן: לא אני!
אחות: ממתי אתה רוצה לשבת לידו?
אח: מאז שיש לו יומולדת והוא מחלק את העוגה...

4
עומר ואמה יושבות במטבח על השולחן יש קצת לחם וגבינה. לעומר יש
פרוסה מרוחה בצלחת היא לא נוגעת.
אמא: למה את לא אוכלת?
עומר: אני לא רעבה.
אמא: עומר, זה היומולדת שלך! את צריכה לשמוח!
עומר: כבר אמרתי לך, לאף אחד. כולל אותי. לא אכפת מהיומולדת
שלי. אז די, תעזבי אותי!
שתיקה.
עומר: טוב אני הולכת.
קמה ונעמדת ליד הדלת.
אמא: לאן? (תוך כדי קימה והליכה לדלת)
עומר: (נאנחת) את אף פעם לא תפסיקי להתערב?
אמא: לא גברתי הצעירה כל עוד את גרה בבית הזה את תחת השגחתי אז
אני צריכה להתערב.
עומר: טוב זה לא משנה אני זזה.
אמא: ככה?
עומר: מה הבעיה?
אמא: תסתכלי על עצמך! את לא מסודרת את לא מסורקת כל הבגדים שלך
פרועים ואת לא יכולה לעזוב ולהשאיר את החדר שלך בבלגן כזה!
עומר: אני דווקא כן מסודרת! מי קובע מה זה מסודר ומה זה בלגן?
לפי דעתי אני מסודרת והחדר שלי הוא בדיוק כמו שאני רוצה שהוא
יהיה ולכן הוא מסודר!!!
עומר יוצאת וטורקת את הדלת בפני אמה.


5
רוני ומשפחתו סביב שולחן האוכל פתאום מכבים את האורות.
אמא מכניסה עוגה עם נרות וכולם שרים: היום יום הולדת...
היא מניחה אותה על הצלחת של רוני
אמא של רוני: קדימה תבקש משאלה.
רוני עוצם את העיניים ומכבה את הנרות..
חושך. מדליקים את האור.
גיל: רוני מה ביקשת?
רוני: אסור לגלות אחרת זה לא יתגשם. (תוך כדי פריעת השיער של
אחיו)א בל מה זה משנה העיקר שיש עוגה נכון גיל? (בחיוך)
אמא של רוני: אני מקווה שהמשאלה תתגשם
רוני: גם אני. ואני מקווה שאם היא תתגשם גם אתם תהיו מאושרים
אמא: בטח שנהיה. חצי מהאושר שלי הוא האושר שלך.
רוני: תודה אמא, תודה גם על כל הארוחה היה טעים.
גיל: (בפה מלא עוגה) בעיקר הקינוח
רוני: אבל אני צריך ללכת ללמוד יש לי מבחן מחר במתמטיקה ולא
התחלתי ללמוד.
אבא של רוני: שיהיה לך בהצלחה, בן.
רוני: תודה אבא.
רוני פותח את הדלת ומדליק את האור בחדרו. רואים חדר מסודר
מאד.

6
עומר משוטטת ברחוב. הולכת ובועטת באבן. עיניים במדרכה.
רוני יושב בחדר שלו ולומד הוא יושב מתחת לחלון ויש רוח
פתאום דף מתעופף מהחלון של רוני נוחת ליד הרגליים של עומר.
עומר מסתכלת למעלה לראות מאיפה הגיע הדף רוני מסתכל למטה לראות
לאן התעופף הדף אך מבטיהם לא נפגשים.
עומר מסתכלת בדף - רואים מה כתוב בדף - כותרת - קווים מקבילים
ומתחת יש הסבר על זוויות מתחלפות זוויות צמודות...
עומר בוהה בדף לדקה ואז זורקת אותו וממשיכה ללכת ולבעוט באבן.

שקופית:כעבור שבוע.

7
עומר ואמה יושבות בארוחת בוקר. קצת לחם וגבינה על השולחן.
אמא: למה את לא אוכלת?
עומר: אני לא רעבה.
אמא: אולי כבר תמצאי תירוץ אחר?
עומר נאנחת
שתיקה
אמא: אולי בגלל שאת לא אוכלת את לא מצליחה בלימודים.
עומר: למה את מתכוונת?
אמא: עומר, המחנכת שלך התקשרה היא אמרה לי שאת יורדת
בלימודים.
עומר: לפני חודשיים אמרת לי שאי אפשר לקבל ציונים יותר נמוכים
משלי.
אמא: איתך תמיד יש הפתעות.
שתיקה
אמא: אז מה את מתכוונת לעשות?
עומר: בקשר למה?
אמא: בקשר לציונים שלך!
עומר: שום דבר
אמא: עומר! לפחות תנסי!
עומר: די אמא תעזבי אותי
אמא: אני לא אעזוב! קבעתי לך שיעור מחר עם ציפי
עומר: מה?!?!
אמא: לפחות תנסי קצת להשתפר במתמטיקה.
עומר: אבל אמא, אני לא רוצה!
אמא: מה אכפת לך? את חייבת להשתפר!
עומר: טוב בסדר! אני אלך.
קמה והולכת
אמא קמה בעקבותיה לדלת
עומר פותחת את הדלת
אמא: לאן את הולכת?
עומר: לאן אני יכולה ללכת בשעה כזאת? לבית ספר!
עומר יורדת במדרגות אמא נאנחת בדלת הפתוחה.

8
הכיתה של רוני על הלוח יש תרגילים. רואים את המורה מדברת.
צלצול. מתחילה מהומה.
מורה: טוב הנה המבחנים שלכם משבוע שעבר
ניר: נו רוני כמה קיבלת? מאה כמו תמיד?
רוני: אני לא תמיד מקבל מאה
ניר: או סליחה שכחתי את הפעם הזאת שקיבלת 97 (מציץ למבחן של
רוני) אז כן קיבלת מאה! זה לא הוגן שיש אנשים חכמים מדי
בעולם.
רוני: כן, הלך לי טוב הפעם. איך היה לך?
ניר: על הפנים. נכשלתי. אני פשוט לא מבין את החומר הזה.
רוני: אתה רוצה אולי שנלמד ביחד?
ניר: באמת? אתה מוכן?
רוני: בכיף
ניר: תודה אתה מציל אותי.
רוני: זה לא כזה עניין גדול. מתי אתה יכול?
ניר: מה דעתך על מחר?
רוני: אין לי בעיה. אז אני אבוא אליך מחר אחה"צ?
ניר: זה יהיה מעולה!
חבר: בואו חברה הולכים לשחק כדורסל
רואים את כל הבנים רצים במדרגות למטה.

שקופית: למחרת

9
עומר יושבת על הספה מול הטלוויזיה ומכרסמת שקית צ'יפס
פתאום אמא נכנסת
אמא: עומר! מה את עושה?
אמא מכבה את הטלוויזיה
עומר: מה עכשיו אמא, את לא רואה שאני רואה טלוויזיה?
אמא: מה שכחת? יש לך שיעור עוד מעט!
עומר: אוף אמא, אני לא רוצה.
אמא: בכל זאת תלכי נו קדימה קומי.
עומר: (קמה) אוף
עומר מרימה את התיק שלה
אמא: יש לך מה שאת צריכה לשיעור?
עומר: כן
אמא: את יודעת איפה לרדת ב72?
עומר: כן! אמא אל תדאגי יהיה בסדר.
אמא:  ביי מתוקה.

10
עומר עומדת בתחנת אוטובוס. רוני מתקרב יש לו הרבה דפים ביד.
רוני נעמד בתחנת אוטובוס. הוא פונה לעומר:
רוני: סליחה ראית ...
תוך כדי הסיבוב נופלים לו כל הדפים מהיד
רוני מתכופף להרים אותם ועומר גם מתכופפת כדי לעזור לו. מבטיהם
נפגשים שתיקה קצרה הם קמים.
רוני: תודה
עומר: בבקשה. מה זה כל הדפים האלה?
רוני: מתמטיקה
עומר: קווים מקבילים וכאלה?
רוני: (בהפתעה) כן איך ידעת?
עומר: לא יודעת סתם זה הדבר הראשון שקפץ לי לראש...
רוני: איזה מוזר...
עומר: רגע אז מה התחלת לשאול?
רוני: אם קו 72 עבר
עומר: לא
רוני: גם את מחכה לו?
עומר: לא אני מחכה לקו 18.
רוני: אני מקווה שלא הרבה זמן...
עומר: לא נורא, אבל אתה לא צריך לחכות הרבה.
רוני עושה פרצוף לא מבין
עומר: הנה האוטובוס שלך הגיע
רוני: אה...
האוטובוס עוצר
רוני: אז להתראות
עומר: ביי
רוני עולה לאוטובוס אבל ממשיך להסתכל לתחנה עומר ממשיכה להסתכל
אחרי האוטובוס
נהג: אתה מתכוון לשלם?
רוני: מה? אה כן סליחה.
עומר עומדת בתחנה מגיע קו 18 היא עולה עליו.

11
רוני וניר יושבים בחדר של ניר עם ספרים פתוחים.
רוני: אז מה אנחנו לומדים?
ניר: קווים מקבילים. אני פשוט לא מבין את החומר הזה
רוני: טוב אז נתחיל מההתחלה. קודם כל מה זה קווים מקבילים
ניר: אלו קווים...
רוני: נכון אלו שני קווים שלא יפגשו לעולם
ניר: אף פעם?
רוני: בתיאוריה הם נפגשים באינסוף. כל הדברים נפגשים באינסוף.
אבל האינסוף זה משהו לא מוחשי שאי אפשר להגיע אליו ולכן בעולם
שלנו הם לא יפגשו אף פעם.
ניר: טוב, אבל למה זה טוב שהם מקבילים?
רוני: כאשר הקווים המקבילים נחתכים על ידי ישר נוצרות זוויות
מיוחדות...

12
קו 18 עוצר ליד פארק עומר יורדת ממנו מסתכלת לצדדים והולכת ישר
נכנסת לפארק.



שקופית: פעם שלישית גלידה

13
רוני וכמה חברים יושבים במד"א. יש קריאה ואז נכנס יוסי הנהג.
יוסי: חברה מהר עלו לאמבולנס מצאו ילדה בפארק לבד אף אחד לא
יודע מי היא.
רוני עוד חבר רצים לאמבולנס ועולים עליו מהר.

14
עומר שוכבת בפארק בעיניים עצומות. שקט. ואז מתחילים לשמוע
סירנות של אמבולנסים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה אתם חושבים:
פה זה קולנוע
שאתם רוקדים
במעברים?!

פנטום הבמה


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/12/07 2:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הדס נבנצל

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה