מורן אפריאט / זמנים |
ההווה עטף את עורי
כמעיל ביום קייצי
הייתי קיימת שם
מהותי נמוגה בדמעותיו
מלקטת את מה שנותר
הזמן הסתחרר במערבולת
האוהבים
ואני
מצליחה להיעלם במערת הווה העבר
העתיד
העתיד חיכה לי באפלה
חיכה לי שאבוא
אך רגלי הסתחררה
ושני האוהבים
נשברו לעצם שבורת
רסיסים
שקעתי בתוך בור של זיכרונות
ילדות יפים...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|