זה כבר כל כך לא משנה
מי מקשיב לי ומי לא,
אני רגילה לדבר עם רוחות.

ואולי עם כל האהבה הזו לאנשים
שאני כל כך נהנית לתת ולקחת, לפרקים
אני באמת מחפשת להתמלא ולהתרוקן מעצמי
אולי הכל פיקציה.

ועם השנים הכל הולך ומתקצר;
מערכות היחסים שלי,
השורות שאני כותבת,
השיער שלי.
כבר אין לי כוח לטפח ולהשקיע
אז אני פשוט עוברת לדבר הטוב הבא.


[11.10.07, 21:53]