הייתי אולי בת עשרים וארבע או חמש.
בטלוויזיה הקרינו את "יחסים מסוכנים" עם ג'ון מלקוביץ'.
וידעתי,
שמעבר לפינה מחכה סצנת הפיתוי,
של הבתולה.
בתולה.
כל כך קשה
לי
להגיד את המילה.
והגודש בגרון שלח אותי למקלחת.
שם הדמעות.
אמרתי
לעצמי:
תדמייני שאת בטיפול.
אז עוד לא הייתי בטיפול.
תני לזיכרון לצוף.
את מוגנת.
וגיליתי שאני לא זוכרת אם זה היה בכיתה ז' או ח',
אבל את מה שהוא אמר
ואת החיוך השמן שלו
עם השפמנער שלו
אני זוכרת
גם זוכרת.
ואת מה שעשה
ואז,
ראיתי את עצמי עם לום ארוך ביד.
מוכנה להכות
ולהכות
ולהכות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.