[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









חה!




12
12


1212


12הוא מספר החורים שהיו לי בשיניים

יום אחד סטפן ואני דיברנו על כאב ומשום מה, התחלתי לדבר על חורי,
''היו לי 12 חורים בשיניים ,
לי,היו לי 12 חורים''
''מה באמת?!זה כמו שתיים עשר השבטיים מהת'נך!!את יכולה לקרוא לכל שן על פי שמם
של אחד השבטים ואז כשתכאב לך שן מסוימת תאמרי ''וואי וואי ואיי איך היום כואב
לי ביהודה''.

כל פעם מידי חודש בימי שישי,הייתי יורדת מהצפון, למרכז ומתקנת שני חורים.
הטיפולים נערכו יותר משנה ,בדיוק כמו התיאוריה והטסט נהיגה שלי.
מרפאת השיניים הייתה נמצאת בקניון ומייד לאחד כל טיפול הייתי רצה לדוכן שוקולד
ואוכלת ,שניים,שלושה שוקולדים,הייתי מקבלת אותם חינם ,כי האיש המכובד שהסתתר
מאחורי הדוכן הוא אבי,וזה בעצם מסכם למה היו 12 חורים בשיניים,כי כשיש לך אבא
שמכין שוקולד ,אתה חייב להיות זה שטועם.
שלא נדבר על ההתמכרות הקשה,ביום ובלילה.

אחרי כמה טיפולים,רופאת השניים שלי התחילה לאהוב אותי,
בהתחלה לא אהבתי אותה בכלל כי היא הייתה מאוד אדישה ,גם היה לה סוג של הרגל
מוזר לשאול אותי שאלות בדיוק כשהטיפול מתחיל והפה פתוח .
''אז מה את בעצם עושה בצפון?''
(יכולתי להרגיש בקולה את חוסר התעניינותה,מה שגרם לנו לא לאהוב אחת השנייה עוד
יותר,אבל בכל זאת התאמצתי ועניתי לה)
'' אנגי שחיכחןויתיי ואגני משנסה ליחצהורר שינבושוי'',ופרצתי בהתקף צחוק לאחר
שקלטתי איך נשמעתי.

היא הייתה מכניסה לי כל מיני כלים לתוך הפה ,מבריגה לי מכשיר מוזר שיוצר לחץ
דם ומפריד את שיני הבינה התחתיות לבין השניים הרגילות,
יומיים לאחר מיכן הייתה לי מלחמה בפה ,השן הזו בכתה,השנייה נהייתה
בודדה,השלישית רצתה לנקום,השנייה בכלל אימה לקפוץ,הרביעית,התרקבה ,החמישית
התחילה לדבר צרפתית,וכל השאר רקדו,מה שמסביר את החיוך המוזר שהתייצב על פני
לשנה.

רצף הטיפולים שלנו ,קירבו בנינו,גם עם היה שקט,זה היה שקט נוח.
יום שישי ה-7
''שלום''
''שלום''
''בבקשה ,תשבי''
''תודה רבה''

יום שישי ה-14
''שלום''
''שלום''
''בבקשה ,תשבי''
''תודה רבה''
...

עד שהגענו לתקופה מסוימת ולא היו מקומות פנויים יותר לטיפולים
עברו שבועיים
עברו חודשיים
עברו שבעה חודשים
ולפעמים,ממש לפעמים,חשבתי לעצמי סתם ככה, יהיה נחמד להתקשר אליה ולאומר לה
,''שמעי התגעגעתי,ואל תשאלי,ראובן מתחיל לחפור''....


עכשיו יש דילמה
כבר מספר ימים עיני מגרדות ,אחותי טוענת שזה בגלל שאני לא אוהבת את מה שאני
רואה ,
התקשרתי למרפאת עניים והשארתי הודעה
''היי זו נעמי אני רוצה טור''
חזרו אלי אחרי מס שעות וצלצול הפלאפון העיר אותי ממנוחת הצהריים
''שלום,מרפאת עניים''
''נכון''
עכשיו מ ה גרם לי לענות ''נכון''?
מה למען השם גרם לי לענות לה ''נכון''
מכל התשובות, נכון???!?

היא חיכתה על הקו ושתקה,נפל לי האסימון שהמילה ''נכון' זו לא בדיוק המילה
הנכונה למצב,

''אהה,שלום!!,אני רוצה טור''.
עכשיו יש עוד דילמה,אני מפחדת שבלי כוונה אבקש מרופא העניים שיבדוק לי את
השניים


בתגובה לרמי(תמיד רציתי לכתוב משהו על 12 החורים,והפלת לי את האסימון ,ידידי)













loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איזה באסה זה
שנגמר לך הנייר
טואלט בדיוק
אחרי חירבון מה
זה מסריח ודביק!


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/9/07 13:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נעמי נירווה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה