תחרת השמלות
תחת תחרת גופה, השנהבית
אפלוליות תחת עיניה
כצללית בלתי מרוסנת,
לוחשת לאישוניה.
שורות ארוכות נמשכות בעט
נהפכות לסיפור
דפים שכפופים לפיה
לשונה ניצבת בדום
שפתיים נפתחות ללחישות
"סיפור טוב."
שירה נושנה
כציפורניה המשוכות
דיו על מחברת
שורות כחולות, כחולות
אלפי רצונות מחוסנים
מתפרצים כשיער מצמות.
צום,
טיפשות
ודברים המצווים בתורת המלכים
כי לדויד ולאלוהים מתפללים
לבית חילוליו נולדה
כשיחים קוצניים על מצח יונה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.