בהשראת אימפרוביזציה (אלתור) שעשיתי בחוג תיאטרון בו אני
משתתף

דמויות:
מפקד
חייל

מקום: בסיס צבאי

מסך:
החייל עומד בקצה הבמה ומסתכל החוצה (אם הוא נמצא בקצה השמאלי
של הבמה הוא יסתכל שמאלה וההיפך). ממבט ראשון ניתן להתבלבל
ולחשוב שהוא המפקד
חייל: עשרים ואחת! עשרים ושתיים! יותר מהר! עשרים ושלוש!
עשרים וארבע!
מפקד: (נכנס מהקצה הנגדי לקצהו של החייל, כלומר שאם החייל
נמצא בקצה השמאלי, המפקד ייכנס מימין. ניגש לחייל) מה קורה
כאן?
חייל: זה החדר כושר.
מפקד: חדר כושר? באמצע בסיס צבאי אתה פותח חדר כושר?
חייל: בחייך, זה הקצה של הבסיס. אתה רוצה להצטרף?
מפקד: חיילים! קומו ותוך שלושים שניות הייתם במגורים שלכם!
חייל: אל תקשיבו לו חיילים, תמשיכו עם שכיבות הסמיכה.
מפקד: ולמה שהם יקשיבו לך ולא לי?
חייל: כי אני המאמן.
מפקד: ואני מפקד הבסיס.
חייל: (מצדיע) כן, המב"ס! (מסתכל על המקום בו נמצאים
החיילים המתאמנים) קומו, אידיוטים!
נשמע קול רקיעה אחיד של כעשרים אנשים
מפקד: יש לכולכם שלושים שניות להיות במגורים שלכם, ברור?!
חייל + קולות חיילים מבחוץ: כן, המב"ס!
חייל: (פונה לצאת)
מפקד: חוץ ממך.
חייל: (נעצר. בחשש) כן, המב"ס?
מפקד: אתה מאמן הכושר פה, נכון?
חייל: כן, המב"ס.
מפקד: אז תן לי עשרים.
חייל: מה זה?!
מפקד: תן לי עשרים אם השבת הקרובה חשובה לך באופן מיוחד.
חייל: כן, המב"ס! (מתחיל לעשות שכיבות סמיכה גרועות
במיוחד)
מפקד: תגיד לי, ככה כל החיילים שלך עושים?
חייל: ראית בעצמך, למה אתה שואל? ארבע...
מפקד: זה לא ארבע, זה בקושי אחת. ולא ראיתי אותם כי הסתכלתי
עליך. אז אתה מוכן לענות לי?
חייל: כן, המב"ס. חמש...
מפקד: זה יכול להסביר איך לבסיס הזה יש כל כך הרבה אבידות
בכל קרב עם מחבלים. לפחות כשאתה מדריך הכושר פה. עכשיו השלמת
אחת. זה משהו ארצי כל הסיפור הזה?
חייל: כן, המב"ס, פרוס על כל הארץ. שש...
מפקד: אחת וחמישית. וכולם מאמנים באותה שיטה?
חייל: כן, המב"ס. שבע...
מפקד: זה היה יותר טוב אז זה אחת וחצי. זה יכול להסביר משהו,
כמו כמה כשלים במלחמה האחרונה. אם רק יכולתי להעיד בוועדת
וינוגרד... (מתחיל להתעצבן מהשכיבות סמיכה הגרועות של החייל)
אתה מוכן להתחיל להיות רציני?! ראיתי בטטות שעושות שכיבות
סמיכה יותר טוב ממך! אני לא מעוניין להישאר פה כל הלילה!
חייל: זה הכי טוב שיש לי!
מפקד: כדאי שתתחיל להיות יותר טוב אם אתה לא רוצה להישאר פה
שבת! זה מסחרי כל הקטע הזה?
חייל: מה פתאום.
קול מבחוץ: היי, מיקו! אני אביא לך את התשלום על החודש מחר.
חייל: (מסמן לקול מבחוץ תוך כדי שיעוף משם)
מפקד: חייל, טוס מפה!
חייל: כן, המב"ס!
מפקד: לא אתה, הוא!
קול מבחוץ: כן, המב"ס!
חייל: לעזאזל!
מפקד: ועוד איזה לעזאזל! מסתבר שאם לא תעשה פה עכשיו מאה
שכיבות סמיכה נורמאליות רצופות אתה גם תגיע למשפט צבאי.
חייל: זה קשה!
מפקד: קשה יש רק בלחם וגם את זה אוכלים. תזכור שמה שלא הורג
מחשל.
חייל: ומה שהורג מחשל את אמא ומה שהורג את אמא מביא לך
מיוחדת. חושב שלא שמעתי את כל המשפטים האלו?
מפקד: כמה חיילים שנהרגו במלחמה האחרונה אתם אימנתם?
חייל: חמישים-ששים אחוזים, לדעתי.
מפקד: איך זה שאני לא יודע מזה? לא מדווחים לי פה כלום!
חייל: כי אם המפקד, הסמל, המ"מ או מי שזה לא יהיה לא מרוצה
הוא נותן לנו לעשות עוד ולוקח אחוזים. לא הכל צריך לדווח לך
באופן אישי, אתה יודע. אתה יכול גם להתעניין.
מפקד: יודע במה אני מתעניין עכשיו, חייל?
חייל: במה?
מפקד: כמה חיילים בכלא שש אתה הולך לאמן בצורה מפגרת כזאת.
מסך