|
במכוון נתתי לך את אשר אני
ואת בחרת להתעלם
החוורתי לאחר חיוך סתמי
ושוב הצלחת להיעלם
ככלות שעיניי ניתנו לי
ביקשתי שוב לחמוק מכאן
ולאחר הכול, לא ראיתי
את שמך התוהה שכמעט נדם
למדתי לא לחשוב במעגלים
כי בסופו של עניין התאכזבתי
כל תכניי ממני כבר נושרים
ואני לרגע התייאשתי
ואת נתת בי את רוחך
שאותה לא הפנמתי
כלומר, לרגע שכחת שוב את עצמך
והשארת מאחור את כל שידעתי
רק לרגע אחד לשכוח את הכול
ולהבין שאת עצמי לבד השארתי
ככלות הכול
אני לא לומד
לא מצליח להבין
את חשיבותך לי... שתמיד נשארת |
|
|
דמיינו את בועז
רימר,
יושב בניחותא
בצימר.
מוקף בבחורות,
ומאשר לנו
יצירות.
וחישבו על
ההקרבה שלו
לנו,
שבמקום להתרכז
בהן מתרכז בנו.
ובכלל תגידו
תודה שהוא אישר
לכם יצירה,
כשיכל במקום זאת
להביא לבחורה.
צרצר, מביא
בקונטרה לזה שלא
היה מוכן לכתוב
שיר על בועז
רימר. אבל בכל
זאת מודה, שאת
בועז רימר קשה
לחרוז עם משהו
חוץ מצימר... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.