|
בעירי רמת גן
יושבים אנשים על ספסלים
או עומדים בקרן רחוב
ומדברים ביניהם בערבית גרונית
מתובלת במעט עברית.
קולם רם ומשוחרר
ודיבורם שוטף וקולח
משל היו בבגדד
עיר הולדתם.
ונעמה לי השפה
וערבו צליליה,
אותם צלילים בדיוק
מהם סלדתי
כל כך
בעבר -
בטרם הפכתי
פרפר. |
|
|
אתה יכול
לכתוב,
ולכתוב,
ולכתוב.
הדיכאון ישאר,
כל עוד
לא יקרה לך
משהו טוב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.