ישבתי לי מול המחשב
עם רעב שלא יודע שובע יושב
בכיסא לידי
מנסה לשלב
בין מסרק לדב נמלים
הפרחים והפרפרים
מתפוצצים מעל לראשי

כשפגשת בי

שחיתי לי בים המלח
עם תחתוני ספידו
צורבים לי בין הישבנים
מנסה לזגזג
בין כריש פטיש למפלסת שלג
בעוד תיירים
צרפתים זועמים
משליכים עלי רשתות
נוטפות ליחה

כשהתקרבת אליי בשחייה

התפרקדתי לי על כסא מנהלים הידראולי
עם מדפסת לייזר עצבנית
בין רגליי
מנסה לאזן
בין פיאט פונטו לנייר-טואלט כלבלבים
על מישור מעמקי נפשי
מהדק ומחוגה
עשו אהבה

כשנכנסת
וכבשת את המשרד בסערה

טיפסתי על הר געש זהוב
בטכניקת איירבראש על שלאנג
והתנשמתי כמו אורנגוטן מיוחם
בסאב קוצ' מילגה
הרקע היה ברקע
והחזית גם
הרקע היה ברקע
ואני הייתי חתול
שורט מבפנים את השק
התלוי בסיכה על קיר החזית
והחזית היתה בחזית
וטפריי שקעו בשקיעה
והשקיעה שקעה
כמו פנס בעין.

ואת עמדת וחיכית לי על הפסגה, בלי ברכיים.

הו גיתית, אני
אני איבדתי משהו
הבנתי, רק אחרי שפגשתיך
כשהייתי קרוב לסף-מעבר-מסך

הו גיתית, הייתי כמעט מעבר ל- "גמור"
ייחלתי שתיתפס לי היד
המושכת במשיכת המכחול המיותרת
כשהגעת

הו גיתית,
שמעת על קצין החינוך הראשי שהחרים את עברי לידר ומנע ממנו
להופיע בערב ההצדעה לחיילים בצפון לפני כחודש כנראה בגלל שהוא
הומו או אולי בגלל שהוא לא שירת בצבא או בגלל משהו אחר והקצין
הנכבד חשש לשלומם של חייליו הרכים,
פן יושפעו
פן יידבקו
פן יילכדו את רואה?
אפשר לחוש אמפטיה
לכל אחד
זאת רק שאלה של
כמה מחורבן מסביב.

את יודעת, זה כמו:
ציור, אבל לא
אמת, אבל פנימית
שירה, אבל סתמית
אמנות, אבל הפוך

הו גיתית
כה אמיתית
שנאה תהומית היא
היא אמת פנימית.

אז נלחמתי בדרקון תלת-אשכי
עם כותש-השום
הנאמן שלי.
מעבר למפל הפיברגלס היוקד
רשויות המכס של המימד המקביל
החרימו את דעתי
הטילו כנס על גופי
גילגלו את נשמותיי
ונשפו עשן לתוך עיניי רוחי
ופתאום כל זה באמת קרה
וכל זה באמת מגניב
ואז הופעת את.

אז תודה!







http://stage.co.il/Authors/GititRoffe