ימים עוברים כמו צרות, בצרורות,
לא בימים, בשבועות.
שגרה משתנה ונוצרת אחרת,
השעון מתקתק, אני מהרהרת.

רגעים קסומים לא באים
כשקוראים להם.
הבדידות לא מתאדה
כשמגדפים אותה.
שמי הלילה סמיכים ונמוכים
היום,
ואתה לא בא אליי, אתה נשאר במקום.

ימים עוברים כמו צרות, בצרורות,
לא בימים, בשבועות.
שגרה משתנה ונוצרת אחרת,
השעון מתקתק, אני מהרהרת.

חולמת על רגע שבו אומר
"תראה, יש הלילה
כל כך הרבה כוכבים..."
ואז יבוא הקול שיחייך ויסכים
עם דבריי,
ושנינו נביט לשמים יותר גבוהים.