שָׁלוֹם לְךָ חֲלוֹם הַלַּיְלָה
כָּל לַיְלָה אַתָּה מַגִּיעַ
וְצוֹבֵעַ בְּאוֹר אֵת שְׁנָתִי הַחֲשׁוּכָה
עַל אֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת
מִלְחָמוֹת וּנְסִיעוֹת
תקריות וַאֲהָבוֹת.
שָׁלוֹם לְךָ חֲלוֹם הַלַּיְלָה,
וְלוּ לַלַּיְלָה לֹא תעזבני
בְּרָאשִׁי קָבַעְתָּ אֶת מִשְׁכָּנְךָ
וְאֶת נַפְשִׁי לָקַחְתָּ כְּבַת עֲרֻבָּה.
מַדּוּעַ לִי לְהַלֵּךְ בָּנָיו יוֹרֵק,
וּמָה אָבַדְתִּי בַּסִּמְטָאוֹת אַתוּנָה?
לֹא רוֹצֶה מִלְחָמוֹת וְהַפְצָצוֹת
וְאֶת מַכָּרַי הָעַתִּיקִים לֹא אֶרְאֶה.
חֲלוֹם הַלַּיְלָה, אַתָּה שׁוֹלֵט בְּנִשְׁמָתִי
אַתָּה רוֹדָן עַל מַחְשְׁבוֹתַי
כָּל לַיְלָה אֲחַכֶּה בַּצִּפִּיָּה
לַמַּסָּע הֶחָדָשׁ, לַסִּפּוּר הַבָּא. |