החיוך שלך בעיניי זורח,
מאיר לי את הרגש, שמתפשט אצלי בגוף...
מרגיש באביב,
גופי כמו גן פורח.
לבי הגנן המסור, את הפרח השמור.

אז חשבתי עם עצמי קצת,
ואספתי ביטחון,
ניגשתי על ידך, ולחשתי לך פזמון...
פזמון של שיר עצוב...
את לא אמרת דבר...
שתקת...
והמשכת אל המחר.

הלב שלי פועם. כן, הוא שר לך,
האור יעלה ונברח
אל מקום שבו לא היינו,
ושם אני אוהב אותך.

חלום ישן, חלום אבוד...
מטייל באזור שבו הלכתי לאיבוד,
ואני לא מכיר את הדרך חזרה...
שוכב שרוע על ספסל, באמצע שביל -האהבה-.



צחי