החיוך שלך בעיניי זורח,
מאיר לי את הרגש, שמתפשט אצלי בגוף...
מרגיש באביב,
גופי כמו גן פורח.
לבי הגנן המסור, את הפרח השמור.
אז חשבתי עם עצמי קצת,
ואספתי ביטחון,
ניגשתי על ידך, ולחשתי לך פזמון...
פזמון של שיר עצוב...
את לא אמרת דבר...
שתקת...
והמשכת אל המחר.
הלב שלי פועם. כן, הוא שר לך,
האור יעלה ונברח
אל מקום שבו לא היינו,
ושם אני אוהב אותך.
חלום ישן, חלום אבוד...
מטייל באזור שבו הלכתי לאיבוד,
ואני לא מכיר את הדרך חזרה...
שוכב שרוע על ספסל, באמצע שביל -האהבה-.
צחי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.