עודני מאספת מורכבות פזורה
שחלקיה מבליחה מבדידותך
מבחירה.
אור נרות, מפיצה נוגהות
אופפת הילתך אורחות חיי רכות
אש מלחששת ברב תהיות

היא לא תאיר, החג נגמר, השעווה אזלה - חתומה בדונג
גם עונג השבת חולל
זכור את חג האהבה
מי היה, שאינך מאמין

בנר השמיני בחג התמימים
נקשתי על דלתות רחובות ליבך
הכבישים תומררו בתוכך באין כניסה
שמכבש כבד הידק במשקל ברזל
את האספלט
הניח בחושים  נתיבים
באין מוצא, בצו תוכחה.

אני ואתה מדברים
היא שטה, ברבורים שחורים
משתטה, משתטחת
צמרמרות עשו בה ממילים
אחרים
היא מארחת צוהלת נר דקיק
באו בה אחרים
היא זהויות, פנים כפולים

אני ואתה מדברים
באגמים שלה טבעו העיקרים
היא לא תחזיר אמונים
היא תכזיב גם ימים ממתינים

איש הנשמות והמתים
תם שלי
אין יעודים שהאיברים מתפזרים
ועוברים ושבים נוגעים
מעידות על כך גם רוחות המתים

הן עלו למועדים
טפפו מלוא אפיים מעלו בחושים
שהנשמה קרעה בשמיים, בהשלמה רבה
משמיה שלמא

היא מנחמת במילים איברים
במשנה שלמה
הם עושים בה זיווגים סגולים
חוזרת מחזורים ממחזרת חיזורים

זו אני, זה אתה, כאן מדברים
הארצות רחוקות הגעגועים
רבים, תם שלי, ממתין, רואים לך שהם פועים
היא אינה עונה, היא לא עולה
משושנים אין ממנה אות ולא סימנים
גם אם יתמידו לעלות בך גלים הומים
גם אם תלבין כאדוות על ימים שנים

עושה לילות לבנים, תם שלי
היא נעלמה לעולמה, מבליחה סגולים
אין ממנה אות אוהבים, צליל חיים
חזרה לעלים הכמושים, ללחשים
תן דעתך, מפיה צפים הדברים
האמת מרסקת באין ספור
איים, החופים שלה הסברים:
קלושים באור
תלושים מעור

קופאים פסילים בקור

כשבודהה ישב מפושק רגליים בוהה
בכסילים
ראוה בשעת הטנטרה עולה
כמותו
לאור יום שאיש עשיר מפטפוטים
עטה גלימת נזיר לקח את נשמתה
הוביל בתורה בודהיסטית
עודה שם עורכת השוואה בין הקבלה
ואת שעלה להארה מאלה הינדית
שיכללה לקטורת אור נרות

אנחנו היודעים מדעים
לא מקישור, לא מתיקשור
ממכשיר קשר פשוט, מציטוט
התוודענו על כורחנו לכתות
אנחנו שהילכנו על כל גנזכי הדתות
שחפרנו את התקופות שכבות

אני, מתוך נבכי האנחנו, מדברת,
מהתקופות והשכבות המקורנפות
אין חידה אחרת, אישה נוספת
אין כאן מלבדי
לא חונה כאן עמדי אמונה הגוררת
גרורות

היא אינה, דמותה גידול תמות

תן דעתך לאמות האמת
לאמוד מגע פעימת ידי
נעימתי תוביל אותך לאורך השבילים
גם אתה תראה אותה נכוחה, הלכה במשעולים
בדרך השואלים
היא עכשיו זנב לשועלים, ראש לדגים
הצוללים במים עכורים

ביני לבינך יכולות העיניים להמיס שכבות
לבכות שושנים, טיפות דמעות
העולות למיי ורדים המחלחלות
מייחלות למרחב שדות
ראה הרעות ההן, חרס שברי הכדים
פזורים

המסגדים עוד מעט יקראו מכאן למואזין
אנחנו ממתינים לאות כוכבים
העדים היחידים, החיים,
מחר גם ניגע בפתיל המתים
תם שלי, אין כאן גלגולים

המוות עולה לכשבוגדים

אין יעודים שמועלים בתמימים
רצונך עומד עז, אינך מאמין
המסמכים יקירי אינם מזוייפים
אלו השטוטים
אלה דברי תולדות האותיות, המילים, ההקלדות
שנכתבו בסתרים

אין לנו סודות מפניך,יש הברות קולות
הבוקעים גניחות מהקלטות
אלה השנים המקוללות

תן ידך הקפוצה, ולו את הקמיצה
במעברי הרוך
תוביל אותך  יד אמיצה
לקפוץ מעל משוכת הגלגולים
המחוללים

בחג השני בביתי או ביתך
נדליק מנורה אור יפיץ אמונה
שונה
יאיץ על המתפוגג בזה שאינו עונה

אין כאן אחרת מלבדי
הנח דעתך בוא עד דעתי, אין אחרת מאמונתי

בדידותך מנגנת פורטת
הד בלבבי, תן את ידך
תן דעתך לדברים הגלויים
לגילויים
אין אחרת מדברתי