דפנה קי / קצין, איש, משפחה |
אני מקנאה בעפעפיך
שמסתירים ממני את השמים.
בארונות שאתה מסתתר אני מקנאה
כי הם, ולא ידי הכותבת,
נחים על כתפיך עכשיו.
אני מקנאה בטבעת שלך
שלא מתביישת להיכרך
סביב אצבעך.
אני מקנאה באישה
שאת אצבעה אתה לופת.
בחור זהב.
ואסור לי
ואוסקר אומר שאני צריכה
ואני רוצה
ואסור
ולכן אף פעם לא אדע
מנוחה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|