דפנה קי / שבע |
נשאר עץ פצוע.
שרף מתוק מטפטף
על השבבים החשופים
נשיקות-נשיקות
נדבקות-נדבקות
לחיבוקים-חיבוקים.
מהמקום שזרקתי בו אבן
רואים את הים.
אולי שם היא צללה
והחול עדיין
זוכר?
במקום שהנחתי בו אבן
יש אבנים עד אין סוף
ואבן שעליה חרות,
פה קבור, ממתין לך,
חיבוק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|