היי, זה אני שוב.
מוכר לך ממקום מסויים?
יתכן...
בסדר, אהיה כן ואודה שצדקת.
נפגשנו פעם...אינספור פעמים אם נשתדל לדייק..
את אינך זוכרת, הכיצד תזכרי? מעולם לא שמת ליבך אליי, תמיד
רצית אחרים... רוצה אני לקוות אני כי לא איכזבו אותך.. אך מהו
הסיכוי בעצם?
מעולם לא בדקת..

בילדותך השתדלתי להיות שם, בכל יום, בכל רגע, ללוותך בכל צעד
ושעל. ידעת לנצל אותי אז, אני שמח על זה..
בנעורייך, כאשר דרשתי קירבתך, כאשר הייתי שם בשבילך, הנחת לי
ללכת מבלי לחשוב שנית.
חיית את חייך, הכרת אנשים חדשים,למדת דברים חדשים על חייך, על
עצמך. למדת לרצות, למדת לדמיין. למדת לאהוב ולהתאהב. למדת
להכיר אנשים באמת, לראות דרכם, אל תוכם עמוק פנימה..
למדת אודות המוות, למדת להפסיד ולאבד. למדת להשלים ולקבל את
המציאות ועם זאת למדת להילחם בה.
למדת להתבונן בעיני האמת ולא לסגת לאחור.
אמרי לי יקירה, מדוע לא למדת מעולם לקבל אותי? כמו שאני. פשוט,
מזומן ומוכן בשבילך. מחכה אני, במשך זמן כה רב, מחכה רק לרגע
בו תבחרי בי, תבחרי בי מבלי לשוב בך, מבלי להטיל ספק בהחלטתך.
רק בחרי בי. נועדתי לך, הלא תביני?

מודה אני במחצית האשמה על המרחק בינינו, נעדר אני לפעמים מן
השטח.. נסי להבין-היה זה רק למען תחושי בחסרוני, רק כדי שתרצי
בי ותתכווני לכך באמת! רק כדי שתקבלי אותי באהבה כאשר אשוב, רק
כדי שתדעי שאני הוא מה שאת צריכה בחייך ולא תטעי לראות את
האושר בדברים אחרים.

אני מניח ששמת לב לעובדה שהשתניתי מאז ימי ילדותך התמימים. יחד
איתך, נהפכו פניי ושיניתי צורתי. אולי קשה להכיר אותי כעת אך
מאמין אני בלב שלם כי לא יקשה עלייך הזיהוי.
אני עדיין מי שאני, אותו אחד שהיה כאן בשבילך מאז ומעולם.

דבר אחד אומר לך, לא אשאר לנצח. לא אוכל. האמת היא שללא שמץ
גאוה מצדי אני יכול להעיד כי יש עוד הרבה בריות המחכות כל
חייהן רק לי. אנא, תפסי אותי כאשר אני קרוב. אל תניחי לי לחמוק
ממך. לא שוב.


                                                       
מאז ומתמיד איתך-
                                              "הסיכוי שלך
להיות מאושרת"