יש לי משהו לספר לך...
מהוססת,הצלחתי להוציא ממני את המשפט הראשון...
עוד לא הספקתי להכנס אל תוך המשפט השני והוא קטע אותי.
"רגע,גם לי יש משהו להגיד לך"
פשוט תפס אותי ונישק
"את ממש יפה,איך אף פעם לא שמתי לב לזה?
גם בעיניים שלך יש משהו נורא מיוחד,את יודעת?"
עניתי לו בחיוך:
"עוד פעם אתה והאלכוהול שלך?"
הוא צחק את הצחוק המתוק שלו וענה לי:
"ממש לא.
במפתיע,אני לגמרי שפוי..
רצית לספר לי משהו?
סליחה שקטעתי אותך פשוט לא יכולתי להתאפק.."

אני מקווה שאחרי שאני אסיים אתה תישאר לשבת איתי כאן ונמשיך
בשלנו
אתה יודע,השיחות הרגילות שלנו...על החיים
אם אתה פשוט תקום ותלך אני אבין אותך,באמת
אני לא מצפה ממך להשאר.
אני כל כך רוצה שתישאר

מחפשת דרכים עקיפות להגיד לו את זה בלי להגיד את זה באמת

אתה בטח כבר מבין מה אני מנסה להגיד...
אבל אל תטעה
אני לא רוצה שתהיה איתי,אני לא רוצה להיות איתך
אני רוצה שהכל ישאר בדיוק כמו שהוא
אני רק חייבת להוציא את זה ממני..
זה מעיק עליי כבר כל כך הרבה זמן,מכביד עליי
אני חייבת להשתחרר מזה כבר ולהוציא את זה
כבד לי.

אתה אולי לא יודע וגם אף פעם לא באמת תבין
אבל קשה לאהוב אותך
קשה לשבת איתך כמעט כל יום ולשמוע את מי זיינת ומי בדרך
לשמוע על האהבה הנכזבת שלך ועל החדשה שמתקרבת
להיות כאן לידך ברגעים שאתה נופל,ולנסות להרים אותך
להרגיש אותך,לפעמים...
אתה נהנה
ואני,אוהבת

אני אוהבת אותך.





אם הייתי יכולה לתאר את זה במילים
זה התיאור המדויק
בדיוק ככה הייתי רוצה שזה יהיה,זה בדיוק מה שהיה לי להגיד
אחרי הקטע המודגש ניגמרו לי המילים
אם רק היה לי את האומץ להמשיך...