|
אני חיה בין השקיעות
לזריחה אין משמעות.
השמש המחשיכה
הרבה יותר חכמה
מהשמש הבאה מהים.
אני הולכת לאורך החוף הרטוב
משאירה טביעות שברגע נעלמות
החול יזכור?
החול שכח. עוד מישהו
בתוכו דרך.
סגורה כצדפה
אני חווה את העולם
הדייגים כבר מזמן
אבדו בי עניין,
גם הפנינה שבתוכי
התפוררה חזרה לגרגיר |
|
|
זה לא סלוגן,
אני חוזר זה לא
סלוגן, אני תקוע
במוזיאון המדע
בחיפה, נכנס
עשן, מישהו חייב
לראות את זה,
בבקשה
עזרה!!!,
עכשיו חמש בערב
יום שני מאי 98
אני ממתין.
ארד עזמוביץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.