|
אני חיה בין השקיעות
לזריחה אין משמעות.
השמש המחשיכה
הרבה יותר חכמה
מהשמש הבאה מהים.
אני הולכת לאורך החוף הרטוב
משאירה טביעות שברגע נעלמות
החול יזכור?
החול שכח. עוד מישהו
בתוכו דרך.
סגורה כצדפה
אני חווה את העולם
הדייגים כבר מזמן
אבדו בי עניין,
גם הפנינה שבתוכי
התפוררה חזרה לגרגיר |
|
|
טומבללייקה זה
הסוד, אנשים.
כשכולנו נרקוד
טומבללייקה
(בעירום חלקי,
אם אפשר), הכל
יהיה בסדר.
בייחוד אם בועז
יצטרף.
פוד-אל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.