|
אתה תרחף כמו פרפר
וכנפיך יפזרו רסיסי טל
אתה תנגן לי צלילים בעדינות
ואפריח את מילותיך בתוך אגמי אמת
אתה תדע שאהבתיך ואבכה
ובתוך הטוהר תשקה את פניי
וייהפך צבעם צבע החיים
ותיגע בשפתיי ותיפול טיפה של גשם עצוב
ואתחיל להתפוגג נמסה בשלוליות
ויכסו העננים ויחבקו וילחשו
ותמו כל ימי הכאב והשמחה
הלא הנך מרגיש חופשי?
אני אשמור עליך מאי שם
הפרח עוד קיים. אני פוחדת
שהשמש תייבש את כל השלוליות
ותיעלם בבואתי מתוך עיניך.
15.09.07 |
|
|
השיער הבלונדיני
המהמם, העיניים
המבוהלות,
המדהימות
בלחותן,
המסתכלות עליי
ביראה והריסים
שהצלו עליהן;
השמלה הלבנבנה
שלך שתאמה באופן
מושלם את
הנעליים,
השפתיים
החושניות, העור
התכול... זה מה
שעשה אותך כל כך
בלתי נשכחת
כשהכנסתי אותך
לסיר.
גרגמל נזכר
בדרדסית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.