היא נופלת,
היא קמה,
שוב נופלת
פי כמה,
קמה שוב,
שוב נופלת,
לא יציבה,
מבולבלת.
היא נפלה כבר הרבה,
כבר היה לה קשה,
היא גם קמה לא פעם,
טעמה את הטעם
של הטוב והרע,
היפה, הנורא.
היא יודעת לכאוב,
יודעת גם לאהוב.
היא צרחה ושתקה,
התחברה, התנתקה,
נרגעה, נבהלה,
קמה,
נפלה.
קמה שוב,
נפלה שוב.
התרוממה מעלה,
נפלה מטה.
נשאבה לבורות,
הסתגרה בין קירות,
זעקה נשמתה,
נקרעה ובכתה.
אך גם ידעה לחייך,
לגשש להמשך,
לצחוק צחוק גדול,
זה בעצם הכול.
אנשים דאגו לה,
לבבות שאגו לה,
הושיטו ידיים,
הסתכלו בעיניים,
לא ויתרו,
היא נפלה -
המולה,
היא קמה -
הילולה,
והיא לא יציבה.
היא נופלת, שוב קמה,
קמה שוב, שוב נופלת,
והדרך היא עוד
ארוכה ומפותלת.
אנשים דואגים לה,
לבבות שואגים לה,
מושיטים ידיים,
מסתכלים בעיניים,
לא מוותרים -
היא לא תיפול עוד
בזרועות סכנה,
לא, היא לא,
אני, אני לא
אכנע.
05.2003 |
