|
במקומות בהם היינו
התקוות נפלו
אחת אחרי השנייה
נותרנו אחרונים בתור
מביטים, איך הארץ זזה
ולא ידענו איפה להתחבא
יש כאלו שוויתרו על החיים
אז הם חיים אותם
פיסה אחר פיסה
אנחנו מהמרים על הזמן
שמים עליו את כל מה שיש לנו
לעתים נכנעים לפני שיהיה מאוחר
ולא יישאר לנו מקום לישון
מספר ועוד מספר
לא נותרו עוד תקוות
בכל מקום שהיינו, לא ידענו
אם עלינו או ירדנו
נדמה שאין לזה סוף
יושבים בפינה, וכותבים שירים
מתאים מציאות, מתוך בדייה
והתקוות נשארות אחרונות
נופלות לאט מן הידיים
בשקט, כמעט קיומי
והאינסוף רחוק מכל נקודת מפגש
לו ידענו, אולי לא היינו מתחילים במסע
הארץ זזה, ואנחנו לא יודעים איפה להתחבא
לפעמים מהמרים על הכול
לפעמים, לוקחים את מה שיש |
|
|
אוכלים עכשיו,
נכון?
אחרי זה שוטפים
כלים.
אם נשטוף, יהיה
לנו נקי
אם לא, יהיה
מלוכלך ויהיה
לנו לא נוח
אם נזרוק, הרי
שלא זורקים כלום
וזאת עבירה על
החוק הפולני.
עכשיו, זה
במעגלים
חיצוניים.
לא שטפת כלים,
יבואו אנשים
יחטפו חררה,
יברחו
לא יהיו לך
חברים ובסוף
תבשלי רק לעצמך
תשבי בבית
ותסבלי מחיים
בודדים וערימות
כלים.
מסקנה, צריך
לשטוף כלים
הפולני מחנך את
ילדתו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.