|
המחשבות שלי
יודעות לשבור זגוגיות
אני משתדל להרגיע אותן
שהעולם העוטף אותי לא ישבר.
הרעש הזה מונוטוני להחריד
כתפילת מיליוני מוסלמים
של יום שישי אחר הצהריים
זה בלתי נתפש בעיניים.
הגוף עובר להילוך איטי
המבט מעמיק את חלליו
מסך האור קורן תבניות לדעת
הבזקי אור על ווילונות החיים.
תדר הרוח בהרים
כלחש גבישי הקוורץ
לוטש בי מבנים לא מוכרים
אני ניכנע להד הלהבה. |
|
|
מישהו מוכן
להסביר לי מה
עושה הבחור
הצעיר הזה בלוגו
של הבמה שגורם
לו להיות בכזו
אקסטזה?
אמא של הבחור
הצעיר מנסה
להבין לאן הולך
הבן שלה בלילות
ומה הוא עושה
בדיוק... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.