אילנה גוטמן / נעל בית |
וישנה ומסריחה,
חוזרת להרגלי
העצבות המוכרים.
הערפל שב לכסות
את תודעתי,
להכהות את חושיי,
וכבר לא צריך להתאמץ.
אני מכירה כל חוט
ניתק וקרוע
בנעל הבית הזו,
היא למידותיי ואני -
למידותיה.
ברוך שובך,
עצב קיומי.
התגעגעתי.
אני שונאת אותך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|