תהילה דגן / השהיה |
כמו רכבת עמוסה נוסעים ועודנה ריקה.
אלפים אנשים ומרגיש אף אחד.
קורה הכול ועם זאת שום כלום.
לשמוע מבלי להקשיב.
לראות מבלי להסתכל
לגעת מבלי לחוש
לבכות מבלי לדמוע
כמו לצרוח בשתיקה
לרקוד מבלי לנוע
לאהוב מבלי להרגיש
זה כמו ללכת במקום
פאוז
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|