|
אני רואה אותך מקשיב
אצבעותיך מתופפות לקצב
פניך מאירים
אני חושבת.
מה שקובע
קובע בשתיקה
ברווח הדק
בין מכה למכה
אני דרוכה
מצפה לשקט
שולחת מבט בוחן
ואצבע מסלקת
אני פוחדת
מהסה את הדממה
מכסה את עצמי
מאבדת מרווח נשימה
בוחרת כל מילה
מחשבת את הסוף
נזקקת למידת דממה מדויקת
שתעטוף
אני אובדת
מביטה
מושיטה
בבקשה
|
|
|
- התשמע קולי,
רחוקי שלי?
-כן
- סליחה בחור
צעיר? מי לימד
אותך לדבר ככה?!
עוף מהכיתה!
- אבל ה...
- שום אבל! עוף
מפה!
דוגי, חורף
1996, נשלח
לעמוד בפינה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.