|
למן הרגע הראשון
הייתה תחושה
שרגלך אוחזות לא אוחזות בקרקע
כמעט מפרפר
צמא לריחוף
פיטר פן
אצלך תמיד "הכל בסדר"
מתחמק ומתחבא
במעטה הומור וציניות
ויחד עם זאת, כל כך כמהה לריגוש
בקשת אולי להתחבר אליו דרכי
אך קשה לי...
מדמה את שנינו
לשני קוים מקבילים
הממשיכים ישר על ציר הזמן
אך לא נוגעים האחד באחר
כדי שזה יתקיים
על שני הקווים לכופף קצת,
להנמיך קומה, לוותר על אגו
לכוון הקו השני
להתגלות ולגלות
נדמה לי שהקו שלי
נטה לא פעם לעבר הקו שלך
ולמעט רעד קל בקו שלך
דומה כי הוא נותר ישר
והקו שלי מזה שלא קיבל תמיכה
חש בחוסר יציבות וחזר בו למסלולו הישר
והנה שוב התחושה
שאנו נעים בשני קוים מקבילים
ממשיכים זה לצד זה
אך לא נוגעים
זה יכול להמשך לעולם
פיטר פן,
ב'ארץ לעולם לא'
קווים לא נפגשים לעולם(?) |
|
|
מכל האי-מיילים
המטופשים שאני
מקבלת, מצאתי
שאלה אחת חכמה:
"צפיחית, איך זה
שאת כזאת
חכמה?"
אז תודה רבה למי
ששאל את השאלה
הזאת ותאמין לי
שאם היה יותר קל
להיות טפשה אז
בטח הייתי,
אבל אני זורמת
עם מה שהכי טבעי
לי.
עכשיו, כשאני
חושבת על זה,
השאלה שלך נשמעת
לי
די טפשית,
למען האמת...
בחיי !
אני מחכימה מרגע
לרגע !
צפיחית בדבש
חכימה בגמיזה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.