כאשר המשורר,
קורא היצירה האחרונה שכתב
ובאוזניו מצלצל נחל אכזב
הוא יודע -
במפה כבר צויר תוואי הקו
וללבו הוא נעצב.

כאשר היערן,
תוך כדי מסעו בין עלים מגלה
עץ מרשים ועתיק שחולה
הוא מנחש -
יותר מאלף שנים מטפס ועולה
נותרו אך מאות, אולי עשרות  
והוא מתכלה.

כאשר הרופא,
מרגיש שמשהו אתו לא בסדר
סימפטומים רעים משדרים במדויק על התדר
הוא מבין -
מרועה נהפך לעוד כבשה מן העדר
אז יתכנס עמוק בעצמו בתוך חדר.