|
מלאכי אבן אפורים
צומחים מתוך החורבות
של כל היכלי הרפאים
לתוך אבק הלילה הנצחי.
הזיכרונות מעכלים את החיים
לתבניות שטוחות של זמן
גבישי הרגש נמסים לאטם
אל תוך קונגלומרט סילטי.
מישהו מנפה את התמונה
לאריגי הדפנות שנותרו
מהדק כבלים רפויים
אל קורות מתכת חסרות.
תא הזיכרון נותר במסגרתו
סחוף מתוך עמקים חסרי שם
מתערטל מדימויו הגשמיים
אל תוך להבה דקיקה של הכרה.
|
|
|
זה שלדילר שלי
גם כן קוראים
יגאל,
זה לא סמלי?
יגאל עמיר, סטלן
בגמילה, מחפש
סיבות להפסיק עם
הגראס המטופש
הזה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.