לא ידענו את הדרך חזרה
ולא היה אכפת לנו
צללנו כדי לא לחזור,
אבל המים השמנוניים
הציפו את מה שנשאר,
חזרה לאור היום.
קרקול רגרן
כרדש נרוד
וצוג כרמף...
לקיל ארפו נרקת
סרמן לופש קרדון?
מראל חלפש לוקרם
קאופרן מרדיל אלפח:
"רצטיב לובלי נרכום"
וכשהצטלבו דרכינו
באפלה הסמיכה
בדרך אל השחור
העבירה בי ידך
הסמוכה לקרסולי
זרם חשמלי
לכל המאחרים לצמוח
לחכמים רפי המוח
לנטולי הכוח
לאדם ונוח
לאמיצים לכתוב לבם
היראים את החיים
ובוחרים בעט
כתחליפם
הורה!
להרפתקני הבית
הטופחים לעצמם
על שכם
כי מאז
צאתם מרחם
בורחים למרחבים
אשר בדמיונם
לספורטאי הכורסה
אשר בטנם טופחת,
על פניהם,
לחורשי השביל
בין הטלוויזיה
והמקרר
מוקדש הדבר הזה.
|
