אתם מביטים בראי שתלוי על קיר אי-שם בעיר,
מתפעלים ממראכם (או מאוכזבים?)
וחושבים שלראי לא אכפת;
אך דעו שראי אינו שוכח ואינו סולח
אם אותו מעליבים.

כך קרה לגברת ששמה צבע על שפתיה
חיוך של סיפוק שיגרה אל מראיה
ופנתה לדרכה בלי לומר לראי תודה.

לעומתה, קבצן מוזנח שברחוב הלך,
ומבט מקרי אל הראי שלח,
ראה את עצמו והיה מדוכדך -
אך חייך ואמר לראי "תודה"! בטרם הלך.

כשחלפה אותה גברת ליד הראי כעבור שנה
השתקפה בו דמותה - כעורה וזקנה.

ולקבצן שצפה בראי ואמר לו "תודה!",
הציג הראי חיוך של תודה באותה המידה.