שלומי נכנס למקווה השכונתי שהיה ספון בקומה התחתונה של בית
הכנסת הליטאי, הוא "גזיינ גזונט", קידם את פניו חברו למניין.
"גיט שאבס" השיב לו.

אדים חמים קידמו את פניו
ישבנים אדומים של חסידים
שבעידנא דריתחא
היו חולפים בראשם
מעשה זמרי בן סלוא

הוא פשט את מעילו
את השטריימל הוא כבר הפקיד אצל
השומר בכניסה
הוא היה נהנה להעביר את כרטיס המקווה המגנטי
במקום המיועד
משל היה זה מוציא לו מזומנים

תוך דקה נעמד ערום כביום היוולדו מול
שלוש הבריכות
שסווגו לחם קר ורותח

הוא כמובן זינק לרותחים
למרק את כל עוונותיו
ולכפר לו במעט על מקרה המציצנות

וכך היה סיפוור המעשה

מוצאי שבת לאחר המלווה מלכה
ולאחר סעודת הטיש עם רבו הנערץ עליו

חזר שלוימי לביתו

תוך כדי הליכה בין סמטאות העיר בשעה שבה המקום ריק מאדם

צדה את עינו
צללית של אישה שרחצה את גופה

בתחילה השפיל מבטו
אך עיניו עלו בהדרגה וטיפסו שוב לכיוון הקומה

הוא נהנה לעמוד ולהתבונן בחמוקי שדיה אשר נראו בעין מזוינת
את ידו הוא שלח אל בין רגליו
ועשה את המעשה
שהמתחיל במצווה אומרים לו גמור וכך עשה

דקות ספורות לאחר שנטש את המקום
עלו בלבו הרהורי חרטה
אך הוא ביטל אותם כלאחר יד

יום שישי הקרוב "הבטיח לעצמו"
אטבול במקווה ואומר תיקון

וכך היה שלוימי מוצא עצמו מגיע לאותה נקודת מפגש
וחוזר על אותן הפעולות
לפעמים היה מעתיק את עצמו לחצרות אחרים

אך תמיד הייתה לו את התשובה
בלבו

אלך למקווה ואתקן