אני רוצה לכתוב לכם שירים ושכולם ידעו כמה הייתם רעים
איך שברתם לי את הלב כל כך הרבה פעמים
איך לקחתי אתכם ברצינות כשהייתם מאוד לא רציניים
ואיך בכיתי עליכם בלילות, שק של דמעות
שלעולם לא הייתם מבינים.

לכתוב פשוט.
שכואב לי ונמאס לי -
ואני רוצה למות.
בלי לנתח את הדרמות והמטפורות
שיר בלי מהות
עם הרבה כנות
לא דמעות, לא זוועות
רק כמה לבבות שבורים ועיניים עייפות.

אני מקווה שתספיקו לקרוא בין השורות
כי בסוף הן הולכות ונעלמות, מטשטשות
המשמעות מתבטלת, אבל ההאשמות נשארות
וזכרונות אחרונים שלא מתחשק לי לראות.


אני רוצה לכתוב לכם שירים, ושכולם ידעו כמה כואב לי
איך שברתם לי את הלב, ועכשיו קצת קשה לי -
לקחת אתכם ברצינות- כי הייתם מאוד לא רציניים,
ואיך לפעמים אני עוד בוכה בלילה, שקית של דמעות
שאתם אף פעם
(אבל אף פעם)
לא מבינים.