כל מה שרציתי זה לחיות אותך, לנשום אותך ולהרגיש אותך עד סוף
חיי. אני אוהבת אותך כמו שאת לא יכולה לתאר לעצמך בכלל. מקווה
שעוד יגיע היום שתחזרי ותגידי שזה הזמן שלנו להיות ביחד מעכשיו
ולתמיד.
רוצה לצאת עם אחרים, רוצה להכיר, אבל לא יכולה, לא מסוגלת
להעלות לעצמי בראש שאני אגע באחרת או שאחרת חס וחלילה תיגע בי.
כבר עשיתי את הצעד הראשון כמה פעמים, כבר התקשרו אליי והתקשרתי
חזרה, אבל כשזה הגיע למצב אמת, ביטלתי, קפאתי, לא יכולתי,
הרגשתי שזו בגידה.
עדיין חולמת ומקווה שאני שוב אתעורר בלילה מצלצול ההודעה שלך
או משיחה שלך, עדיין מקווה עמוק בתוכי שאתך אהיה כל חיי.
רואה תמונות, רואה את הסרטונים מיוון, ולא מאמינה איך הגענו
לכאן, איך רגע אחד את אומרת את שלי ואני אלחם ורגע שני
מוותרת.
לעולם לא אבין איך פועלת דרכו של עולם, או יותר נכון איך פועלת
דרכו של האהבה. רוצה שתתעשתי, רוצה שתחזרי.
מקווה שתקראי, שתרגישי את מה שאני מרגישה.
מקווה שתחזרי, כי אצלי עדיין יש פרפרים בבטן.
"אחרי הכל עדיין אוהבת כמו בהתחלה, עם פרפרים והכול..." |