הם הביטו אחד בעיני השני, מבט אשר בעבר הרטיט את נימי נפשם.

נותר מבט המביע רגש דל ומחשבות המאיימות לפרוץ בכאב רב.

גופו כפוף, פניו חרושות כאב, הליכתו מהוססת, אמונתו מתחזקת.

הביטה בו בחמלה, לא האמינה שאותו אהבה בכל  ליבה.

עיניה מביטות, פניה נעימות, מגעה נעים, כל כולה רחמים.

כל כך רצתה שיפתח את ליבו, יגלה... ולא ינצור סודו.

והוא בשלו, מקשה, מסתיר, מריר, מאמין בדרכו בעבר... ובהווה.

הימים קצרים, הכאבים מתחזקים, נלחם ללא מעצורים.

שניהם יודעים שאין להיתחמק... הסוף קרב...

סוף עצוב לאדם מסתורי, לאיש בודד מרוחק עד כאב.

סוף שונה כל כך...    מתחילת דרכם, חזונם  ואהבתם...

...סוף אחר...