כך עוברים לי הימים,
בין מיטה       לשירותים.
בדירת חדר ריקה -
מקיא את ליבי החוצה.

מסתובב ברחובות
מחליף מסכות,
והכל פה רועד
אתה קצת מפחד..

"אתה לא יוצא עם העיניים האלה מהבית"
ואתה צריך לחזור מוקדם!
תלמד, עדיף לך לסתום.
                                תפסיק לבכות ולחלום..


...ואולי מעבר לזמן מצווה ברכה?
הוא משחיז, היא מחממת
סכינים שדוקרים, עשרות פעם בשניה
ט פ ט ו ף  מקומי
הצגה אחרונה.

אני לא יכול לשמוע
                                  תמונות שקופות.
המראה משקפת
                      מה שקשה לראות.


    סוגר את האוזניים-
                                         די, זה נגמר
                 הכל כבר מעורפל,

                            אני ממריא מכאן.

שוב זו תקופה של גאות בחיי...