גבי בן-אברהם / שיכור |
שיערו צימח פרא,
עורו צרוב שמש.
כורע על ברכיו
בלב השדרה.
ההמון חולף על פניו
אך לו לא אכפת.
מתפלש,
מתפלל,
מבקש מחילה,
על שנפל
כזו נפילה.
האין גם הוא
ראוי לחמלה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|