"מה אתה עושה?" שאלה אותי שני בזמן שלקחתי את את החפירה ביד.
"מה נראה לך?" השבתי בתוקפנות תוך כדי שאני מתחיל לעבוד במרץ.
"די, נו, לא שוב", היא אמרה, נואשת, ואני הייתי בשלי - חפרתי
וחפרתי.
"למה אתה מנסה להגיע?" "לתובנות", עניתי לה.
כעבור כמה דקות אמא שלי הגיעה לאתר החפירה. "אל תדאגי", היא
אמרה לשני, "בסוף הוא יתייאש, יש לך פה חבל, כן?" "בוודאי",
ענתה שני.

לשני יש חבל ארוך מאוד, מכל הבורות שנתקעתי בהם עד עכשיו היא
הצליחה למשוך אותי. לאמא שלי גם יש חבל די ארוך אבל אין לה
מספיק כוח כדי למשוך אותי. אבא שלי לעומת זאת היה יכול למשוך
אותי בלי בעיה אבל הוא תלה את עצמו עם החבל שלו כשנתקע בבור
ואף אחד לא הצליח לחלץ אותו.

לאחר חפירה ממושכת המעדר נתקע במשהו קשה. פיניתי את הבוץ
ועכשיו היה אפשר לראות בבירור - תובנה. "שני, הגעתי לתובנה!"
צעקתי מעלה והמשכתי לחפור. נדמה לי שהיא מלמלה משהו אבל היה
כבר די קשה לשמוע אותה. לאחר כמה שניות פתאום שמעתי אותה צועקת
לי לעלות חזרה למעלה וראיתי את החבל שלה משתלשל אליי. "עוד
לא!" צעקתי והמשכתי לחפור תוך כדי שאני מתעלם מהחבל שנוגע בי
לסירוגין.

אחרי כמה ימים של חפירה הגעתי לעוד תובנה, איזה יופי! "שני,
מצאתי עוד אחת!" הפעם היא צעקה משהו בחזרה אבל בעומק הזה כבר
לא יכולתי לשמוע כלום. בשלב הזה כבר רציתי לעלות חזרה למעלה,
אבל מסתבר שהחבל היה קצר מדי, "שני, תשחררי עוד קצת חבל!"
צעקתי, אבל הפעם, במקום לשחרר עוד חבל, ראיתי אותה מושכת את
החבל חזרה למעלה. "מה את עושה?!" צעקתי אבל היא לא ענתה,
ובהסתכלות למעלה יכולתי לראות רק פיסת שמיים קטנה נטולת צללית
אנוש. שני הלכה.

"אמא!" צעקתי בחרדה ובלי מילה נוספת יכולתי לראות את הצללית
שלה בפתח הבור ואת החבל שלה משתלשל אליי. קשרתי אותו אל הבטן
ואמא ניסתה למשוך בכל הכוח. חוץ מללחוץ עליי החבל לא הצליח
לעשות כלום. ככה אמא ניסתה במשך ימים ארוכים עד ששנינו השלמנו
עם זה שהיא לא תצליח. "אל תדאג, חמוד", היא הייתה אומרת, "גם
למגדל הכי גבוה בעולם היו צריכים לחפור יסודות עמוקים." זה
תמיד עשה לה טוב להאמין בי.

וככה נשארתי לי בבור, שוכב מכורבל בשמיכת פוך וחושב הרבה על
שני. בטח היא הציבה למעלה שלט "זהירות בור" והלכה לחפש מישהו
אחר, אחד שבונה מגדלים, שמהם אפשר להרגיש את הרוח ולראות את
הנוף. הייתי מוכן לעשות עכשיו הכול כדי להרגיש ולו לקצת את
הרוח, אבל בינינו גם אם יהיה מישהו עם חבל, מי ירצה להתקרב
לשלט "זהירות בור"?