|
מכונת מלחמה צרבה אדניה
אל אדמת הארץ החמוצה
בלהט האבק המיתמר אל על
גידי האש נותרו חיוורים.
שורה עלי היא בדרכה
את רוח אהבתה
גופי עננים שטוחים
מעטרים שדות ירוקים.
צל השחקים
ניגן נופים לצורה
מדפי אור וחושך
פזורים בחלל הגדול.
גופי אנשים בלהט היום
זולגים אלי הכרה
עצי יער סבוכים
מתפתלים סביב עצמם. |
|
|
מי שאוהב יותר
מדי, לא יודע
לאהוב מספיק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.