[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מסתלבט במרפסת, קורא ספר ונהנה מרוח ירושלמית קרירה.

חבר מצלצל אליי ומודיע לי שכל החבר'ה יוצאים הערב ביחד לבלות.
"לאן?" אני שואל בחשדנות.
"משהו חדש מחוץ לירושלים, יש שם איזו מסיבה עברית, שמעתי שיהיה
מגניב", הוא עונה בשיא ההתלהבות.
אני מודיע לו שהערב אני נשאר לקרוא ספר, הוא עונה לי שהוא בעוד
חמש דקות עם ג'וינט מתחת לבית שלי. אני משתכנע.
זורק עליי איזו טי-שירט לבנה נקייה ומתקדם בדילוגים מטה
במדרגות.
אנחנו יוצאים ברכב שלי אל הפאב, חלונות פתוחים, מוזיקת בלוז
קיצית ברקע ועצים ירוקים גבוהים שוטפים את עיניי במהירות.
שתיקה שווה זהב, אין ספק.
כמות לא מבוטלת בכלל של רכבים מחכה לנו בחנייה של הפאב. ערב
צפוף, אני מניח לעצמי.
אני פותח את הדלת של הרכב ושומע צלילי גיטרה מתוך שיר של ברי
סחרוף מסתננים תחת הדלתות של הפאב.
"הפתעה טובה", אני מהרהר לעצמי ומכין את חבר שלי לכך שהוא נוהג
ברכב שלי הלילה.
תור קצר ובמהרה אנחנו מוצאים את עצמנו מתמקמים על הבר, מצטרפים
לעוד חבר'ה שהגיעו כבר מוקדם יותר.

עשן סיגריות וריח אלכוהול כבד מאפיל את האווירה בפאב הסואן.
אני מזמין לי בירה ומחליף כמה מילים עם החבר'ה מסביב.
הבירה מגיעה במהרה. כמה לגימות והטעם האכזרי והמנוכר של
האלכוהול מתחיל לעקוץ אותי בלשון.
עיניי קולטות כמה בחורות נאות בסביבה, כולן נעות בדרך מפחידה
לצלילי מוזיקה מנוכרת.

בובות?
מזויפות?
או שזה אולי פורים וכולן התחפשו למטומטמות?
שרצים כולן, טרף איכותי לא אמצא לי כאן הלילה.

אני מדליק סיגריה של תסכול ושואף בסבל רב ממנה.
פלומות עשן בצורת סרטן מחלחלות לגופי.
FUCK IT!
אני נזכר בריח הסיגריות המסריח שעלה מהסלקטורית שעמדה בכניסה.
אני מכבה את הסיגריה המזדיינת ותוהה לעצמי למה שוב פעם עשיתי
את זה.

"רוצה בנות, רוצה את טלי, דנה ושרון", ליריקה מחורבנת מתקיפה
אותי ומחלחלת לתוך אוזניי.
באסים שיכולים למוטט את עזריאלי ומלודיקה בשקל מנסים להשתלב
ללא הצלחה עם הליריקה.
פלאשים מתוך סצינה ב"פחד תיעוב בלאס וגאס" עולים לי בראש.
האנשים הופכים להיות מפלצות פרה-היסטוריות דמיונות לגמרי, דם
רב מציף את הרצפה וקולות מחשמלים מהדהדים באפלת הפאב.

"אני חייב לברוח מהמקום הזה", אני מהרהר לעצמי, תוהה אם אמרתי
את זה בקול.
להתראות פה, להתראות שם, כמה תירוצים שקריים על לימודים בבוקר,
ואני מצליח להשתחל החוצה.

"אנשים עם מסכות, סיגריות מסרטנות, אלכוהול ממכר"
"IV'E GOT TO SPREAD MY WINGS"
"נוסע למקום אחר"

מתניע את הרכב, מזנק כחתול ודוהר כפנתר על כביש האספלט השחור.
"האם יש חיים לפני המוות?" אני מהרהר לעצמי.
חולף על רכב אדום פתוח, צוחק על בלונדינית מאופרת - מכוסה בשלל
צבעים על פניה הטבעיות.
אנשים מטיילים לי בתוך הראש, מדברים שטויות על החיים מעבר
לקיום הביולוגי, גיהנום וגן עדן.
"אני עכשיו בגיהנום!" אני צועק בקול למכוניות בכביש, הן אולי
יבינו אותי.
מאיץ בעוצמה את הרכב, מעלה את הסל"ד של הרכב לקליימקס, המנוע
חווה אורגזמה מטורפת.
"הגיע הזמן לעבור לגן עדן", אני מגחך לעצמי, מקווה שיסלחו לי,
אבל אני עובר למקום יותר טוב, ממוקם אי שם בין מצבות גדולות.
המנוע צועק, אני צועק, הנה בא השקט.

"STOP!"
כתובת אדומה מופיעה לי על הצג האלקטרוני.
המנוע כבה וההגה ננעל, עשן סמיך עולה מהמנוע.
הרכב מאט עד כדי עצירה.
יושב ברכב, יושב ומהרהר.
איך עוד פעם החומריות הזו מנעה ממני להגיע ליעד הנשאף?
אני מקלל את העולם ומנסה להבין איך עוד פעם לא הצלחתי לברוח
מכותלי בית הסוהר - העולם המודרני.

"I'LL BE BACK"
אומר שוורצנגר בסרט שליחות קטלנית.
אמנם השליחות לא צריכה להיות כל כך קטלנית אבל אני לא מוותר
עליה.
"I WON'T BE BACK"
"I'M GOING TO A BETTER PLACE"
"AND IT DON'T HAVE AN ADRESS"

אני חוזר למרפסת, אל אותו הספר, חושב איך אני בורח מהגיהנום
הזה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תגידו, יש לי
משהו באף?







האיש האדום
מימין


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/9/07 14:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
צ'י קי פי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה