הילי צ'רניאק / געגועים |
אבל זאת המילה שצורבת ואוכלת לבד את כל העליצות
חוגגת על הנוסטלגיה, ושוקעת בקצות האצבעות.
יוצרת תחושת שובע על בטן ריקה,
חולמת בהקיץ על גדות העיר,
חורקת שיניים ובולעת דמעות
מול הים הגדול.
שבה ונושכת ביסים קטנים בתוך...
נדבקת כמו זפת בכף רגל.
לא שוכחת. גם אם מנסים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|