ראיתי את השבילים נמשכים,
סלולים, כל אחד באופן שונה,
באבן שונה. והם נגמרו במקומי.
במקומי אין יותר שבילים, יש טירות.
טירות מקושטות מזהב, מכסף,
מכל טוב. כאילו לא היו שבילים.
כאילו השבילים הובילו לטירות.
אך, אללי, מה בא אחרי טירות כה יפות.
חורבות, תלים וגלים של חורבות.
זה דור ההמשך.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.