עומדים מלמעלה מסתכלים על חור גדול
הוא בשבילם שלושה דברים
משם אפשר לקחת, לשם אפשר לזרוק
וכשזורקים אז זורקים
אני על החבל, מנתבת כניסות ויציאות
משתדלת לעמוד בזרם
מה שזורקים אני לוקחת
מעלה אל הפתחים
לאט לאט, פסיעות קטנות
מתקרבת לאלוהים
אין לי שום קירבה למשהו לא מוגדר
מלמעלה עד למטה, לקחתי זרקתי את השאר
אין לי שום חיוניות בלספק רק את עצמי
אבל בשביל הבינתיים, התגברתי
אז החור הגדול מתקטן לאט לאט
פסיעות קטנות הופכות גלישה
אני מרחפת על מרבד
עם ידיים מתחת, מחזיקות נותנות תחושה
נפלתי לבאר וקמתי חזרה
מה שזורקים אני לוקחת
אוספת חתיכות
יוצרת מהכלום את הנחת
כי נמאס כבר לחכות
אין לי שום יחסים עם שום אדם
מלמעלה עד למטה, עולם זה רק עולם
אין לי שום הסתייגות מלספק רק את עצמי
בשביל לומר, בשביל הבינתיים, התגברתי
אז החור הגדול נהיה לי רק סמוי
בסריקה חודרנית אפשר להעלות את הממצאים
אם האמצעים מאפשרים
ויש לי עוד קצת זמן
יש טעם לנסות לומר
בשביל הבינתיים, התגברתי
אז על החור הגדול שמו כיסוי
ובטח שכבר הבנתי שלא הכל ניסוי
אם האמצעים היו מאפשרים
הייתי מוחה כל דמעה
אבל בשביל הבינתיים, ורק בשבילו
אני מודה |