שירה לירי / זיכרונות |
אתה מושך דליים מבאר נשמתי-
תמונות שמכבר, רגעי עבר,
דמעות וצחוק שהיו בתוכי.
צעקת לבאר וההד גבר.
אתה קוסם ניסים ונפלאות
שזורים כשני בחוטי כאב.
פניני ימיי אל-על צפות
והמלח בפצעיי צורב.
כמכשף אתה מעלה באוב
רגעים מתהום הנשייה.
הן לעולמים כך אעגוב
להחיות שממת השכחה?
3.10.07
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|