[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








היה זה רעש מוזר שהקיץ אותי משנתי הטובה, כאילו ומשהו או
מישהוא לא רוצה שאשן טוב בלילה. אני כזה חצי מעורפל, עדיין לא
ממוקד באווירה ומסתכל בשעון שנמצא על הכסא מימיני, מורה על
השעה 2 בלילה, חיפשתי תירוצים להמשיך לישון. הרי הרעש כבר
הסתיים ובטח זה לא היה משהו ששווה תשומת לב. מיד כשהרגשתי את
הכרית הנעימה היה לי קל לחזור לישון, אולם תוך כמה שניות זה
חזר, כמו בומים כאלו מפחידים. משהו לא היה שקט אצלי אז החלטתי,
למען השקט הנפשי, לקום ולראות מה זה היה, בהנחה שאראה שמיים
נקיים ושחורים עם כוכבים, אורות הלילה, כמו תמיד, מהרחוב השקט
ממול לחלון שלי ואוכל לחזור לישון בתירוץ שהכל כרגיל.

פתחתי את החלון, ראיתי את הכוכבים בוהקים, רחוב בצבע צהבהב עקב
פנסי הרחוב על רקע שחור של הלילה, בתים חשוכים שמראה כמה עמוק
הם בשינתם בניגוד אלי ששם לב לכל רחש חזק. סגרתי את החלון
ואמרתי לעצמי "לא משנה איזה רעש, אני ישן עד מחר בבוקר, יש לי
עבודה ב-8 ואני צריך לקום ב-6 בבוקר כדי להספיק להתרחץ, לאכול
ארוחת בוקר, להתגלח." פתאום בום חזק הקפיץ אותי באמצע המחשבות!
פתחתי שוב פעם את החלון ושמתי לב שאיזה חלון נפתח באחד הבתים
ממול, זה שמימין למכולה הצהובה, בבית השני מימין בקומה השניה.
היה אדם שהוציא את הראש צעק איזו מילה שנשמעה בעוזני כמו
'קרורראמבה' נכנס הסטרי חזרה והוציא את אישתו מיד מהבית, את 2
בנותיו, נכנסו לאוטו בפיג'אמות כאלו, לא רק זה גם ראו את החזיה
בוקעת מהפיג'מה של האישה, נכנסו לאוטו ובפול גז האוטו חרק
וברח.

הפניתי את מבטי לכיוון אליו הסתכל וראיתי שבוקע אור חזק מאותו
כיוון. ניסיתי להוציא את הראש החוצה כדי לראות מה זה האור הזה
אבל לא הצלחתי, הבית שליד הסתיר לי. החלטתי לראות מה זה,
שהקפיץ את השכן שממול עד טירוף, התלבשתי תוך חצי דקה כמו
שהורגלתי בצבא לפני 5 שנים ויצאתי לחפש מקום שאפשר יהיה לתצפת
על האיזור שורר האימה. היה מאוד קשה למצוא מכיוון שהאיזור שרץ
הרבה בתים. החלטתי להתקדם לכיוון הבית שברח ממנו כי היה פתוח
וגם משם בטוח אוכל לתצפת על מה שראה. שמעתי בדרכי ילד בן 6
בוכה וצועק "אל תקחו אותי, אני רוצה לחיות! לא! לא! אנשי
מאדים, הם באו לחטוף אותי, להוציא את הדם שלי למאכל שלהם,
להשתמש בגוף שלי לבגדים שלהם ולעכל לי את המח והגולגולת ל..."
שמעתי שקיבל איזו מכה והשתתק.

המשכתי בדרכי  והגעתי לדירה, הדלת מן הסתם היתה פתוחה. עברתי
דרך הכניסה המבולגנת, דפים היו זרוקים על הרצפה. פנס קטן האיר
לו ב-90 מעלות לכיוון האמבטיה והיה נראה שמי שגר שם התקמצן
בבגדים, אפילו לא טלויזיה. רצתי לעבר החלון ולא הספקתי לראות
מה זה היה ופתאום משהו השכיב אותי על הרצפה במכה חזקה כזאת,
קיבלתי חבטה על כל הראש בעודי על הרצפה. הייתי מעורפל באותו
רגע והייתי מוכן להסכים לכל דרישה כששמעתי קול חזק שבקע
מהיצורים שהיו מעלי והחזיקו אותי "תפסנו אותו". רציתי לסובב את
הראש, לראות איך היצורים האלו נראים וראיתי אור בוקע מהחלון
ונעשה יותר ויותר חזק. פתאום הקולות נעשו ברורים יותר, הקול של
החללית נשמע היה כמו מסוק, הסתכלתי על הרגליים של החוצנים והיו
אלו מגפיים של שוטרים!

התחלתי להבין את המילים שאמרו "רבס"ר שמואל, זה יונתן. תפסנו
את החשוד לפני שהספיק להמלט מהבית, אנחנו מביאים אותו למפקדה,
המבצע עבר בשלום, הפחדנו אותו עם הפיצוצים ככה שזה שיתק אותו."
שמעתי את מילות השוטרים בקשר ואני חשבתי לעצמי "למה לעזאזל
נכנסתי לבית הארור הזה, עכשיו הם חושבים שאני זה אותו פושע
שנמלט וכרגע ברח להם כי הם חושבים שהוא זה אני!"







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אחרי שאני עושה
קרחת, אני לא
יכול להסתכל
לכינים בעיניים


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/9/07 19:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פ. צביקה

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה