כמו פורטרט מצטייר
מבט בעיניים, הכל הוא אומר
כמו כולן, התמונה
אך אולי קצת שונה.

מתחילה כשרטוט לא ברור
עין, אף, פה סגור
על קנבס גדול וחלק
הנוזל אט הופך למוצק.

עוד נבנות הפנים
לפאזל משלים
נשימה בריאות
הידיים נעות.

כל צבע וגון
מסיטים הווילון
לעולם הפנימי
של עצמי ואני.

יצירה מיוחדת כעת הושלמה
פנים, גוף, ואולי נשמה
תמונה רוקדת, תמונה צוחקת
תמונה יפה, תמונה צועקת.

יצירה של שלמות, יצירת אומנות
ולמי כבר אכפת אם תחיה או תמות
צבע נמרח, העין בוכה
רק עוד תמונה בתערוכה.




15.9.07