לא ראינו את גודל האסון
ואתה עוד עומד שם ולא זז
מנסה להחזיק את הכל שלם.
בינתיים אני רק הולכת ושבה על עקבותיי
הולכת ושבה ואומרת;
איך זה שלא ראינו את גודל האסון
ותעזוב את זה כבר, תניח לזה להתפורר.
הרי הוא היה שם ולא ראינו אותו ובעצם
הוא תמיד היה גדול דיו כדי לשבור את זה
אז מה אתה עומד שם ולא זז במקום
להסתיר קצת את גודל האסון הזה.
אולי אם לא היינו שוכבים ובוהים בתקרה,
אולי אם היינו גם מסתכלים לצדדים
אולי אם היית מסתכל עליי ואולי, אם הייתי מנסה
הייתי רואה את הגודל ומונעת ממנו להגיע אל האסון שלנו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.